קר בלב מדבר: המעיין בצל העיירה

הנסיעה לכיוון המכתש הגדול, או בשמו המחודש והמעט מבלבל "מכתש ירוחם", עקלקלה אך מתונה. הזהירות כאן חשובה לאור המשאיות הרבות אשר מובילות חומרי גלם שונים מהמכתש למפעלים הקרובים כמו אקרשטיין או פיניציה. הכביש מעט צר, חוצה ואדיות שלווים וריקים ממים כמובן, הגבעות מתונות ונעימות, שום דבר לא מכין אותך לנוף שאתה עומד לחזות בו. בבת אחת נפתח הכל, העיניים בעיקר אבל כמובן גם אותן גבעות, אשר חושפות מאחוריהן את אחד הפלאים הגיאולוגיים של ארץ ישראל – מכתש סחיפה.

נחל חתירה שמנקז את כל הגשמים היורדים במכתש, וזה קורה מידי פעם, מוביל אותנו החוצה אל כביש המפעלים של חברת "כימיקלים לישראל". ירידה קלה מהכביש לחנית עפר ארעית לא עושה רושם כל כך טוב, אך ההפתעה שרואים על פניהם של מי שמגיעים לכאן בפעם הראשונה אחרי ששרדו את 15 דקות ההליכה בחום המדברי היוקד שווה כל טיפת זיעה או תלונה. עין יורקעם הוא מעיין שכבה שהזרימה שלו היא בעיקר תת קרקעית, אך למזלנו מצטברים בגב אשר נמצא מתחת למעיין מים עמוקים מאוד שמחזיקים מעמד ונשארים מצוינים לרחצה גם עד סוף הקיץ (תלוי בגשמים). השנה הגב (בריכת המים) מלא במים טובים ומחזיק מעמד יפה באופן יחסי, מה שהופך את עין יורקעם לאחד המקומות היחידים באזור בו אפשר ליהנות מרחצה וצל באווירת שום מקום מדברית.

חשוב לציין שבמקום אין פחים, גם לא בחניה, לכן יש להביא אתכם שקית אשפה שתלך אתכם גם חזרה לאוטו. המעיין הזה מהווה נישה חשובה במערכת האקולוגית המדברית ומאפשר ליעלים ובעלי החיים בסביבה לקיים את עצמם, עטיפות של אוכל עלולות להפוך לאוכל עבורם והנזק יכול להיות בלתי הפיך. שמרו על הטבע והשאירו את המקום נקי אף יותר ממה שהוא היה כשהגעתם.